L'Internationale

Eugène Pottier

האינטרנציונאל

תרגום: המפלגה הקומוניסטית הישראלית
ו בוויקיפדיה

Debout ! les damnés de la terre !
Debout ! les forçats de la faim !
La raison tonne en son cratère :
C’est l’éruption de la fin.
Du passé faisons table rase,
Foule esclave, debout ! debout !
Le monde va changer de base :
Nous ne sommes rien, soyons tout !
קום התנערה עם חלכה
עם עבדים ומזי רעב
אש הנקמות הלב ליחכה
לקראת אויב היכון לקרב
עולם ישן עדי היסוד נחרימה
מגב כפוף נפרוק העול
את עולמנו אז נקימה
לא כלום אתמול מחר הכל
C’est la lutte finale :
Groupons-nous, et demain,
L’Internationale
Sera le genre humain (2 x)
זה יהיה קרב
אחרון במלחמת עולם
עם האינטרנציונל
יעור ישגב אדם!
Il n’est pas de sauveurs suprêmes :
Ni Dieu, ni César, ni tribun,
Producteurs, sauvons-nous nous-mêmes !
Décrétons le salut commun !
Pour que le voleur rende gorge,
Pour tirer l’esprit du cachot,
Soufflons nous-mêmes notre forge,
Battons le fer quand il est chaud !
אין מושיעים נעלים
אף לא אלוהים, קיסר, או טריבון
יצרנים, הבה נציל עצמנו
נכריז על הצלתנו המשותפת
למען יתן הגנב את הדין
למען שחרור הנפש מכלאה
הבה נתיך את אזיקנו
ונכה בברזל בעודו חם
L’État comprime et la loi triche ;
L’Impôt saigne le malheureux ;
Nul devoir ne s’impose au riche ;
Le droit du pauvre est un mot creux.
C’est assez languir en tutelle,
L’Égalité veut d’autres lois ;
« Pas de droits sans devoirs, dit-elle
« Égaux, pas de devoirs sans droits ! »
המדינה מקצצת והחוק מרמה
מיסים מוצצים את דם החלשים
לא מוטלים מיסים על העשירים
זכויות העני הן מילים ריקות
די להינמקות בחסותם
השוויון קורא לחוקים אחרים
על פיו, אין זכויות בלי חובות
אך גם אין חובות בלי זכויות
Hideux dans leur apothéose,
Les rois de la mine et du rail
Ont-ils jamais fait autre chose
Que dévaliser le travail ?
Dans les coffres-forts de la bande
Ce qu’il a créé s’est fondu
En décrétant qu’on le lui rende
Le peuple ne veut que son dû.
נתעבים בזוהרם הקדוש
מלכי המכרה והמסילה
האם אי פעם עשו דבר
מלבד גזל עמל?
בקופת הכנופיה
מה שנברא ניתך
בתביעה שיוחזר לו
אין העם דורש אלא את חלקו
Les Rois nous soûlaient de fumées,
Paix entre nous, guerre aux tyrans !
Appliquons la grève aux armées,
Crosse en l’air, et rompons les rangs !
S’ils s’obstinent, ces cannibales,
À faire de nous des héros,
Ils sauront bientôt que nos balles
Sont pour nos propres généraux.
המלכים מרעילים אותנו בעשן
שלום ביננו, מלחמה בעריצים
הבה נשבית את הצבאות
ישבות נשקם, נפזר את השורות
ואם הם, הקניבלים, יתעקשו
לעשות מאיתנו גיבורים
הם יגלו במהרה שכדורינו
נועדו לגנרלים האמיתיים שלנו
Ouvriers, paysans, nous sommes
Le grand parti des travailleurs ;
La terre n’appartient qu’aux hommes,
L’oisif ira loger ailleurs.
Combien de nos chairs se repaissent !
Mais, si les corbeaux, les vautours,
Un de ces matins, disparaissent,
Le soleil brillera toujours !
פועלים, חקלאים, אנו
מפלגת העובדים הגדולה
העולם שייך לאמיצים
ילכו הבטלנים למקום אחר
כמה הם ניזונים מבשרנו
אולם אם העורבים והנשרים
יעלמו באחד הבקרים
השמש תזרח לעולם.

 


שונה לאחרונה ב: 2014-12-18